הבום של 4 טריליון דולר בסטייבלקוינז שעומד לשנות את הפיננסים הגלובליים תקשיבו טוב, כי מה שאני עומד לספר לכם עכשיו זה לא עוד באזז בשוק הקריפטו. זה האירוע הפיננסי הגדול ביותר של העשור – וה-99% פשוט לא מבינים מה עומד לקרות. בעוד שבועות ספורים, 4 טריליון דולר עומדים לזרום לשוק הקריפטו. לא מיליארדים. טריליונים. וזה לא ספקולציה – זה חוק פדרלי שעומד להיכנס לתוקף. מדוע הרגע הזה שונה מכל מה שראיתם עד היום בואו נחזור לרגע ל-2008. הקונגרס האמריקאי אישר חבילת חילוץ של 700 מיליארד דולר למערכת הבנקאית. התוצאה? שוק השוורים הארוך ביותר בהיסטוריה – עלייה של 400% ב-S&P 500 במשך 12 שנים. ב-2020, הפד הדפיס 13 טריליון דולר בתקופת הקורונה. יותר מכל המלחמות היקרות ביותר של ארה"ב ביחד. התוצאה? הריקברי המהיר ביותר בהיסטוריה וגל עליות חסר תקדים בנדל"ן, מניות ונכסים דיגיטליים. עכשיו ב-2025, אנחנו עומדים בפני הזרמת ההון הגדולה ביותר אי פעם – 4 טריליון דולר שיזרמו ישירות לשוק הסטייבלקוינז. למה סטייבלקוינז הם עמוד השדרה של הכלכלה הדיגיטלית אולי זה נשמע לכם משעמם, אבל סטייבלקוינז הם התשתית החיונית ביותר בעולם הקריפטו. למה? כי הם מטבעות דיגיטליים שמגובים דולר-תמורת-דולר. כל סטייבלקוין מגובה על ידי דולר אמיתי (או ביטחון שווה ערך) שיושב ברזרבה. זה אומר שאין את התנודתיות המטורפת של ביטקוין או את'ריום – אבל יש את כל היתרונות של מהירות וגמישות דיגיטלית. והצמיחה פה מטורפת לגמרי: 2020: פחות מ-10 מיליארד דולר בסטייבלקוינז היום: מעל 300 מיליארד דולר (גידול של 2,900%) תחזית 2030: 50 טריליון דולר בתשלומים שנתיים Bloomberg צופה שעד 2030, סטייבלקוינז יטפלו ב-17% מכל העסקאות הצרכניות בעולם. וכל זה קרה עד היום ללא תמיכה רגולטורית ברורה. "פרויקט יורקטאון" – הרגע שמשנה הכל תחת הנהגת טראמפ, הממשל האמריקאי עומד להשיק את "פרויקט יורקטאון" – מסגרת רישוי פדרלית לסטייבלקוינז, בדומה לאופן שבו בנקים מקבלים רישיון היום. מה זה אומר בפועל? ענקיות כמו JPMorgan, BlackRock ו-PayPal יוכלו להנפיק סטייבלקוינז בקנה מידה ענק – ללא חשש מאכיפה רגולטורית או אישורים מדינה-אחר-מדינה. וכאן נכנס המספר הגדול: Bernstein Research צופה שהרגולציה החדשה תוביל ל-4 טריליון דולר בסטייבלקוינז במחזור. וכיוון שכל דולר דיגיטלי חייב להיות מגובה בדולר אמיתי – זה אומר 4 טריליון דולר של הון טרי שנשפך למערכת. מה קורה כשטריליונים זורמים לשוק כשהכסף הזה יזרום לאגרות חוב אמריקאיות כדי לגבות את הסטייבלקוינז, שני דברים יקרו במקביל: פתרון משבר החוב האמריקאי – במקום שסין או יפן יחזיקו את החוב האמריקאי, מנפיקי הסטייבלקוינז יספגו אותו. זה כמו לבצע מימון מחדש של החוב הלאומי בתנאים הרבה יותר ידידותיים. זעזוע הון בקריפטו – כל סטייבלקוין פועל כשער כניסה לעולם הקריפטו. ככל שיש יותר סטייבלקוינז במחזור, כך זורמת יותר נזילות לבורסות, פלטפורמות DeFi, נכסים מטוקנים ועוד. איפה באמת נמצאת ההזדמנות הכסף החכם לא מסתכל על הסטייבלקוינז עצמם. הם מסתכלים על התשתית שתומכת בהם. כל דולר דיגיטלי חדש שנוצר יוצר ביקוש בכל המערכת האקולוגית: בלוקצ'יינים – רשתות כמו Ethereum או Solana שמעבדות מיליארדי עסקאות סטייבלקוין ספקי משמורת – שומרים על הביטחונות של טריליוני דולרים אורקלים – מוודאים שהרזרבות מגובות במלואן בזמן אמת רשתות תשלום – אינטגרציות עם כרטיסי אשראי ונקודות מכירה ההיסטוריה מלמדת: בכל שינוי טכנולוגי גדול, החברות שבונות את התשתית – לא רק אלה שמשתמשות בה – הן שמניבות את התשואות הגדולות ביותר. החלון להזדמנות נסגר במהירות כל הזוכים הגדולים בהיסטוריית הקריפטו חלקו דבר אחד משותף – הם נקנו לפני שהכסף הגדול הגיע: ביטקוין ב-100$ – לפני ה-ETF של וול סטריט את'ריום ב-10$ – לפני שה-DeFi התפוצץ סולנה ב-2$ – לפני שה-NFTs השתגעו עכשיו יש לנו את הסט-אפ הברור ביותר עד כה: זרימת 4 טריליון דולר שמאושרת על ידי הממשלה, עם תאריך הפעלה בעוד שבועות ספורים. ברגע שהכסף יתחיל לזרום, המחירים של תשתיות הקריפטו יזנקו במהירות. אני מזהה פוטנציאל לרווחים של פי 10 בשנה הקרובה, פי 30 עד 2028… ואפילו פי 100 עד 2030. הזמן לפעול הוא עכשיו זו לא עוד תחזית על העתיד הרחוק. זה קורה ממש עכשיו. הרגולציה נכנסת לתוקף בחודש הבא, והכסף החכם כבר ממקם את עצמו. השאלה היחידה היא: האם אתם תהיו חלק מזה, או שתצפו מהצד בעוד אחרים בונים עושר דורי? למידע נוסף, קורסים, הרצאות וסדנאות ניהול הון – צרו איתנו קשר עכשיו – מטרות פיננסיות!
שתפו את הבשורה:
הנתונים והמידע המוצגים הינם לצרכי מידע כללי בלבד ואינם מהווים ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת. אין לראות במידע המוצג תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. השקעות כרוכות בסיכון, כולל אפשרות להפסד מלוא הקרן. מומלץ להיוועץ ביועץ מוסמך לפני קבלת החלטות השקעה.
