כלכלת החלל ממריאה – והמניות המוערכות נמוך האלה נמצאות במושב הנווט
תשכחו מסרטי מדע בדיוני. כלכלת החלל כבר כאן, והיא אמיתית יותר מתמיד. אם אתם עדיין חושבים שהחלל זה רק לנאס"א ולאלון מאסק – אתם מפספסים את ההזדמנות הגדולה ביותר של העשור הקרוב.
בואו נדבר על מניות חלל – כי שמות כמו Rocket Lab (RKLB), AST SpaceMobile (ASTS), Planet Labs (PL), ו-BlackSky (BKSY) פשוט משתוללות לאחרונה.
מאז תחילת אפריל, כל ארבע המניות האלה יותר מהכפילו את עצמן – בשלושה חודשים בלבד – כשהמובילה היא BKSY עם עלייה מטורפת של כמעט 215%.
ולמרות הזינוק המרשים הזה, אני משוכנע שיש להן עוד קילומטרים של מסלול מסלולי לפניהן.
למה? כי כלכלת החלל סוף סוף הופכת לאמיתית. זה כבר לא איזו פנטזיה רחוקה מ"משפחת ג'טסון".
החלל הופך לשכבה חדשה של התשתית הכלכלית שלנו, בסיסית כמו חשמל, מסילות רכבת או האינטרנט.
מנאס"א למקינזי: כלכלת החלל תגיע ל-1.8 טריליון דולר עד 2035
במשך עשרות שנים, שיגרנו לוויינים למסלול בעיקר ל-GPS ודיווחי מזג אוויר. אבל זה כבר העבר.
העתיד? אנחנו בונים כלכלה שלמה חדשה בחלל – והרקטות הן היסוד.
בדיוק כמו שכבלי סיבים אופטיים אפשרו את הכלכלה הדיגיטלית, רקטות ולוויינים מאפשרים את הכלכלה המסלולית.
והחידושים בתחום הזה מתחילים שני ורטיקלים חזקים, צומחים במהירות, והכי חשוב – ניתנים למונטיזציה: ביטחון לאומי ותקשורת.
לפי הערכות של McKinsey ו-WEF, הכלכלה הגלובלית של החלל – כולל שיגורים, לוויינים, ניווט ושירותים מבוססי חלל – תגיע לכ-1.8 טריליון דולר עד 2035.
איך כלכלת החלל משנה את ההגנה הלאומית
בואו נתחיל עם הזווית של הביטחון הלאומי.
ממשלות מתעוררות לעובדה הלא נוחה שהחלל הוא שדה הקרב האסטרטגי החדש.
לוויינים יכולים כעת לספק:
- מודיעין שדה קרב בזמן אמת
- תקשורת צבאית מאובטחת
- גילוי מוקדם של טילים
- מערכות ניווט ומיקוד
- מעקב אחר מדינות יריבות (ואפילו ידידותיות)
רק תסתכלו על אוקראינה – הצבא שלה כנראה היה נמחק מהמפה בלי Starlink – או על סין, שכעת רואה בשליטה בלוויינים עדיפות לאומית.
אפילו הפנטגון יצר תקציב שנתי של 30 מיליארד דולר פלוס שנקרא כוח החלל האמריקאי.
זה מרוץ חימוש לטווח ארוך – כזה שמעדיף חברות חלל זריזות וגמישות עם יכולת שיגור, יכולות הדמיית לוויין וייצור חומרה.
מי מרוויח כאן? החשודים הרגילים:
- BlackSky – מספקת מודיעין כדור הארץ בזמן אמת לצבא ולהגנה
- Planet Labs – מפעילה את קבוצת הלוויינים הגדולה ביותר לתצפית על כדור הארץ
- Rocket Lab – ספקית שיגורים למטענים ממשלתיים, בדיקות היפרסוניות
- Palantir (PLTR) – מציעה אנליטיקה לנתוני לוויין
השורה התחתונה? אנחנו מעריכים שה-TAM (Total Addressable Market) של הגנה לאומית בחלל הוא כ-30-40 מיליארד דולר היום. אבל כשהביקוש למודיעין והמתחים הגיאופוליטיים מסלימים, זה יכול בקלות להכפיל את עצמו בעשור הקרוב.
אינטרנט מבוסס חלל ישנה את התקשורת לנצח
ורטיקל גדול נוסף כאן הוא תקשורת מבוססת חלל, כי כל תעשיית התקשורת נכתבת מחדש מהמסלול.
העולם נע לעבר אינטרנט מופעל מהחלל: רשת פס רחב גלובלית, נגישה תמיד, המועברת מאלפי לוויינים קטנים במסלול נמוך של כדור הארץ (LEO).
זה לא עתיד תיאורטי. זה כבר בפעולה:
- Starlink שיגרה מעל 6,000 לוויינים ומשרתת מיליוני משתמשים ברחבי העולם
- Project Kuiper של אמזון מתכונן לשגר קבוצת לוויינים של 3,000+ כדי לתמוך ב-AWS ובאינטרנט גלובלי
- AST SpaceMobile הולכת צעד אחד קדימה, בונה את מגדל הסלולר הראשון בשמיים שמתחבר ישירות לסמארטפון שלך ללא צלחות או מסופים
זה שדרוג משמעותי, במיוחד בהתחשב בכך ש-2.6 מיליארד אנשים ברחבי העולם עדיין חסרי גישה אמינה לאינטרנט, ומיליארדים נוספים סובלים מכיסוי נייד גרוע.
שלא לדבר על כך שעדיין אין לנו כיסוי סלולרי במטוסים. ואסונות טבע כמו רעידות אדמה, שריפות וצונמי לעתים קרובות משביתים את הכיסוי הסלולרי כשאנחנו הכי צריכים אותו.
לכן אנחנו חושבים שה-TAM הכולל כאן הוא ענק. אנחנו רואים אותו מטפס לכיוון 150 מיליארד דולר עד 2035 – אולי הרבה יותר אם הקבוצות האלה יהפכו לעמוד השדרה של פס רחב כפרי, טלקום גלובלי ואפילו קישוריות ענן.
מי מרוויח?
- ASTS – מציעה כיסוי ישיר מלוויין לטלפון בשותפות עם AT&T, Vodafone ו-Telefonica
- RKLB – משגרת לווייני תקשורת למספר שחקנים
- PL & BKSY – עשויות לתמוך במיפוי טלקום, תכנון וניתוב
- SpaceX – אבל היא פרטית… לעת עתה. פלטפורמות כמו Robinhood (HOOD) ו-SoFi (SOFI) משיקות קרנות חדשות כדי לאפשר ללקוחות קמעונאיים להשקיע בחברות פרטיות כמו זו
מה עוד מציעה כלכלת החלל
בין הגנה לאומית לתקשורת, אנחנו כבר בוהים בשוק של 50-65 מיליארד דולר בחלל היום.
וזה עדיין רק ההתחלה.
תצפית על כדור הארץ: הוורטיקל הגדול הבא
אנחנו נכנסים לעידן של מעקב פלנטרי מתמשך. חשבו על:
- ניטור תשואות יבולים (לסוחרי סחורות)
- מעקב אחר ספינות מטען (ללוגיסטיקה ושרשראות אספקה)
- גילוי דליפות נפט, כריתת יערות, שריפות ובצורות
- אימות פליטות פחמן וציות ל-ESG
ממשלות, קרנות גידור, מבטחים, חקלאים וקבוצות אקלים – כולם רוצים את הנתונים האלה.
PL ו-BKSY הם שניים מהשחקנים הגדולים ביותר בנישה הזו. הם שולטים בקבוצות ענק של לוויינים ומוכרים נתונים בתדירות גבוהה עם אנליטיקה של AI מעל.
ה-TAM לסקטור הזה צפוי להגיע ל-20-30 מיליארד דולר עד 2030.
תשתית ירחית: בניית הכלכלה הבאה על הירח
משימות לירח. ממסרי טלקום במסלול ירחי. בסיסים על מאדים. הכל נשמע מדע בדיוני – עד שאתם מבינים שתוכנית ארטמיס של נאס"א כבר עובדת על זה.
הירח הוא כעת מרכז תשתית עבור:
- כריית קרח מים (דלק רקטי)
- טלסקופים (אין זיהום אור)
- ממסרי תקשורת
- שיגור משימות לחלל עמוק יותר
זה אולי נישה היום, אבל יהיה פוטנציאלית ענק מחר.
ייצור במסלול: חוסר כבידה יכול לשנות הכל
למה לייצר דברים על כדור הארץ כשחוסר כבידה מציע את התנאים המושלמים לייצור דברים מסוימים? כמו:
- סיבים אופטיים ZBLAN: שידור טוב פי 100, ניתן לייצור רק בחלל
- גידול גבישי חלבון: תרופות, חיסונים וביוטכנולוגיה טובים יותר
- מוליכים למחצה: תנאי ואקום ללא פגמים
סטארטאפים כמו Varda Space בונים מפעלים בחלל. Redwire מדפיסה כלים ב-ISS. למעשה, Rocket Lab כבר משגרת חלק מהמשימות האלה.
TAM זעיר היום – אבל פוטנציאל ל-10-20 מיליארד דולר עד 2040.
שירות חלל: תחזוקת הכלכלה המסלולית החדשה
לוויינים יקרים. הם מזדקנים, נכשלים… ואז מתרסקים, הופכים אותם ללא יותר מזבל. הפתרון?
- שירות ותדלוק במסלול
- 'סירות גרר' להזזת לוויינים
- בוטים לניקוי פסולת חלל
זה כמו המקבילה של מוסכי דרך לחלל. ואנחנו חושבים שזה יכול להיות שוק של 10 מיליארד דולר פלוס עד שנות ה-2030.
מחשבות אחרונות: למה כלכלת ה-100 מיליארד דולר הזו רק מתחילה
שלבו את כל זה יחד – הגנה, תקשורת, תצפית על כדור הארץ, תשתית, ייצור, שירות – וה-TAM הכולל של כלכלת החלל הוא כבר קרוב ל-100 מיליארד דולר.
בהתאם לרגולציה ולמדיניות גלובלית, המספר הזה יכול להימתח לגבהים בלתי נתפסים בעשורים הקרובים.
עכשיו הנה הבעיטה האמיתית: מחוץ ל-SpaceX, כמעט אף אחד לא מחזיק בטרייד הזה עדיין.
Rocket Lab היא הגדולה מכולן. אבל אפילו לחברה הזו יש שווי שוק של פחות מ-20 מיליארד דולר. Planet Labs יושבת על 2 מיליארד דולר. AST SpaceMobile ממש סביב 15 מיליארד דולר. ו-BlackSky מוערכת רק בכ-700 מיליון דולר.
מבחינת השוק הפוטנציאלי שלהן, אלו מניות פני עם פוטנציאל פלנטרי.
כעת, כדי להיות בטוחים, לא כל חברה תנצח. חלקן יתפוגגו או יירכשו. חלקן עלולות להתרסק ולהישרף – פשוטו כמשמעו.
אבל המנצחות יספקו את התשתית הבסיסית לכלכלה הטריליונית הבאה. וכפי שראינו בעידן האינטרנט המוקדם, מנצחת בודדת יכולה לעשות 20X, 50X, אפילו 100X בעשור.
אז, הגישה החכמה ביותר כאן עשויה להיות פשוטה: קנו סל מהן עכשיו. אל תנסו לבחור את המנצחת היחידה. פשוט היו חשופים.
כי אם התיזה של כלכלת החלל הזו תתממש – והסימנים אומרים שהיא כבר בעיצומה – הפוטנציאל יעלה בהרבה על כל כישלון בודד.
סקטור אחד עשוי ללכת יד ביד עם פתיחת הפוטנציאל המלא של כלכלת החלל: רובוטיקה הומנואידית
תחשבו על זה. בסביבה קשה כמו החלל החיצון – טמפרטורות קפואות, אפס חמצן, ורק מזון ומים מנותבים – בני אדם עשויים להשיג רק כל כך הרבה.
אבל מכונות שלא דורשות סביבה ארצית כדי לפעול יכולות להיות המפתח ליצירת תשתית החלל שמביאה את הכלכלה המתפתחת הזו למימוש.
אלון מאסק מתכנן לפרוס את הרובוטים של Optimus של טסלה (TSLA) למאדים כדי להכין יישובים אנושיים עתידיים. וזה עשוי להיות רק רמז למה שעומד לבוא עבור הטכנולוגיה פורצת הדרך הזו.
תתמקמו לרווחים עכשיו לפני שמהפכת הרובוטיקה תמריא.
למידע נוסף, קורסים, הרצאות וסדנאות ניהול הון – צרו איתנו קשר עכשיו – מטרות פיננסיות!
שתפו את הבשורה:
הנתונים והמידע המוצגים הינם לצרכי מידע כללי בלבד ואינם מהווים ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת. אין לראות במידע המוצג תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. השקעות כרוכות בסיכון, כולל אפשרות להפסד מלוא הקרן. מומלץ להיוועץ ביועץ מוסמך לפני קבלת החלטות השקעה.
